התהליך של כל טיפול שורש מוכר לכל: ניקוי שאריות אורגניות ולא אורגניות מתוך התעלה, חיטוי כל המערכת המורכבת של תעלות השורש, והשארת הפתחים – של תעלות הדנטין ותעלות נוספות – פתוחות. בסוף תהליך זה יש לדאוג למילוי הרמטי ככל האפשר של אותה המערכת. שיטות כימו־מכאניות זכו למחקרים רבים אך גם הותירו ספק רב ביעילות השיטות המכאניות המשולבות בשטיפות עם חומרים כימיים שונים, ובכללן השארת שכבת מרח וחוסר יכולת לפתוח פתחים של תעלות דנטין ותעלות צדדיות באופן מספק.
שטיפות באמצעות מחטים אנדודונטיות שונות עושות באופן חלקי את העבודה החשובה המוטלת עליהן. שיטות שטיפה והפעלת חומרי חיטוי בתוך תעלה התפתחו בשנים אחרונות. להלן רשימת השיטות:
CNI conventional needle irrigation
MDA manual dynamic agitation
ANP apical negative pressure
Sonic irrigation
SAF Self adjustable file with Continuous sonic irrigation
PUI ultrasonic irrigation
Continuous ultrasonic irrigation
LAI laser activated irrigation
המסקנה המתבקשת: חיפוש שיטות ניקוי וחיטוי תלת ממדיות. כאשר אנו בודקים את יעילות שטיפות החיטוי באמצעים שונים יש לשים לב ליעילותן בהגעה לכל מקום במערכת מאקרו ומיקרו של תעלות השורש וכמובן לאזור האיסטמוס האפיקלי. נכון שהעלאת טמפרטורה וזמן חשיפת קירות התעלות לנוזל המשמש לחיטוי שהוא NaOCL תרמה בדרך־כלל ליעילות הניקוי והחיטוי, אך יכולת חדירת הנוזל נשארה כזו שחוקרים דרשו לשפר.
מחקרים קליניים רבים השוו בין הפעלה מכאנית, קולית, לבין הפעלה באמצעות קרן לייזר ER:YAG באורך גל של2940 נ״מ.
קיים שפע עצום של עבודות מדעיות וקליניות בנושא התומכות ביעילות הפעלת חומרי חיטוי וניקוי באמצעות טכנולוגיות LAI – Laser activated irrigation שונות.
אביא כאן ציטוטים ופירושים מכמה עבודות בנושא.
באפריל 2019 פורסם מאמר של אחד החוקרים המתקדמים יותר במגזין Dental Tribune. במאמר זה סוקר ד”רGiovani Olivi את הנושא מכמה זוויות שהמשותף להן הוא הפעלת חומר חיטוי או חומר אחר אשר מוזרק לתעלות. השוואה בין אקטיבציה על בסיס צבע Photoacoustic Disinfection, אקטיבציה באמצעות לייזרER,CR:YSGG באורך גל של 2780 נ״מ, ER:YAG באורך גל של 2940 נ״מ.
בראשית חוזר ד”ר אוליבי על עובדה פיסיקלית ידועה: ספיגת קרן לייזר באורך גל 2940 נ״מ גדולה פי 3 מאשר ספיגה של קרן לייזר באורך גל 2780 נ״מ. כמו־כן החוקר מציין את חשיבות הפרמטרים כגון משך פעימת הלייזר, אנרגיה, תדירות הפולסים, עוצמת שיא, סוג הטיפ (הקצה של ידית), עיצובו ומיקומו בלשכת המך.
יצירת בועות יעילות של החומר הנמצא בתוך התעלה תלויה בעיקר בעוצמת השיא שמייצר הלייזר. ככל שעוצמת השיא גבוהה יותר כך גלי ההדף הנוצרים עקב התפוצצות הבועות חזקים יותר.
המסקנות של המאמר הן שלייזרER:YAG באנרגיה נמוכה אך עם פולסים אולטרא קצרים (פחות מ-50 מיקרו־שניות) הוא יעיל מאוד באקטיבציה של הנוזל בתוך מערכת תעלות השורש.
מאמר נוסף מ-2015, בהובלת ד”ר שרונית סהר הלפט ופרופ’ אדם שטבהולץ, בדק הסרת שכבת מרח מקירות תעלות השורש בשימוש בEDTA 17%- באמצעות טכנולוגיות ושיטות שונות.
החלק שלLAI בוצע באמצעות לייזר המסוגל לייצר משך פולס מינימלי של 158 מיקרו־שניות (זהו משך פולס שבאמצעותו בוצע הניסוי). אפילו בפרמטרים לא אופטימליים אלה מצאו החוקרים ש-LAI באמצעות לייזרER:YAG , בשילוב עםEDTA 17% , היה היעיל ביותר (מכל השיטות שנבדקו) בהסרת שכבת מרח מכל קירות מערכת תעלות השורש.
ב-2019 בדק פרופ׳ Roeland de Moor מאוניברסיטת גנט, בלגיה, הסרת שכבת ביופילם בקצה חוד השורש באמצעות השוואת הפעלה אולטרא־סונית והפעלה באמצעות לייזרER:YAG 2940 נ״מ. השימוש בלייזרER:YAG נעשה בשתי טכנולוגיות: PIPS – Photon Induced Photoacoustic Streaming וגם SWEEPS – Shock Wave Enhanced Emission Photoacoustic Streaming .
בטכנולוגיתPIPS משך פולס היה 50 מיקרו־שניות ובטכנולוגיתSWEEPS היה משכו 20 מיקרו־שניות.
בשתי השיטות האנרגיה הייתה 20 מילי ג׳אול והתדירות 20 הרץ.
המסקנה החד משמעית של החוקרים: LAI הפעלה באמצעות טכנולוגיית SWEEPS ו-PIPS של לייזר ER:YAG עדיפה על הפעלה אולטרא־סונית לצורך הסרת ביופילם מאזור חוד השורש.
אסביר בקצרה את ההבדל העיקרי בין טכנולוגייתPIPS שהמציאו היצרן FOTONA ושני רופאי השיניים החוקרים ד”ר דה ויטו וד”ר מרק קולונה מארה״ב, לבין טכנולוגית SWEEPS, שהיא למעשה המשך פיתוח של PIPS.
שתי הטכנולוגיות עושות שימוש ביצירת בועות של חומר הנמצא בתוך תעלת שורש -NAOCL וEDTA-17%. בועות אלה מתנפצות אל קירות התעלות ויוצרות אפקט קביטציה. בPIPS- כל פולס יוצר בועה אחת כאשר משתמשים במשך פולס 50 מיקרו־שניות. התפתחות טכנולוגית של השנים האחרונות היא שימוש בפולסים קצרים במיוחד – 20 מיקרו־שניות בטכנולוגיתSWEEPS וכך אפשר לייצר 2 בועות במהלך פולס אחד. תופעה זו יוצרת יותר בועות עם יותר כוח התנפצות.
מאמר נוסף של קבוצת רופאי שיניים חוקרים מקרואטיה ובלגיה שהתפרסם ב-2019 ב- Lasers in Medical Science בדק חדירת נוזלי חיטוי וניקוי התעלה מעבר לחוד השורש. תןצאות המחקר הראו שהפעלת נוזלי חיטוי וניקוי באמצעות לייזרER:YAG 2940 נ״מ בטכנולוגיתPIPS גרמה לבריחת נוזלים קטנה משמעותית מכל השיטות האחרות שנבדקו.
מחקרים היו גם לפני 2009 אך לאחר המצאת הPIPS- עלתה בהיקף גדול מאוד כמות המחקרים ואיכותם בכל רחבי העולם האנדודונטי והמדעי. כמעט כולם מציינים לחיוב את נושא הקלות והאיכות של טיפול אנדודונטי תלת ממדי לעומת כל השיטות הכימו־מכאניות.
בנימה אישית, אחרי יותר מ-21 שנות עבודה עם לייזר במרפאת שיניים, אני יכול לספר שמטופלים מעריכים מאוד את הנוחות וקיצור הזמנים בטיפולי שיניים בכלל ובאנדודונטיה בפרט. הוסיפו לזה העדר כמעט מוחלט של כאב פוסט־אופרטיבי לאחר הליכים דנטליים רבים ובעיקר אחרי טיפולי שורש.
Courtesy of Dr Giovany Olivi
Courtesy of dr. Igor Kriznar
ספרות מקצועית
1. Roeland J.G. De Moor, Rosalie Swimberghe, Maarten. A. Meire
Ghent University, Department of Oral Health Sciences, Section of Endodontology and the Ghent Dental Laser Centre, Gent, Belgium
2. Comparison of Positive-Pressure, Passive Ultrasonic, and Laser-Activated Irrigations on Smear-Layer Removal from the Root Canal Surface
Sharonit Sahar-Helft, DMD,1 Aysxe Sena Kabasx Sarp, PhD,2 Adam Stabholtz, DMD1, Vitaly Gutkin, PhD,3 Idan Redenski, BSc,1,4 and Doron Steinberg, PhD4
3. Innovative endodontics using SWEEPS technology
Drs Giovanni Olivi & Matteo Olivi, Italy
4. Journal of the Laser and Health Academy ISSN 1855-9913 Vol. 2017, No.1; www.laserandhealth.com
Photoacoustic Endodontics Using the Novel SWEEPS Er:YAG Laser Modality
Nejc Lukac1, Blaz Tasic Muc1, Matija Jezersek1, Matjaz Lukac2
1University of Ljubljana, Faculty of Mechanical Engineering, Askerceva 6, 1000 Ljubljana, Slovenia 2 Josef Stefan Institute, Jamova 39, 1000 Ljubljana, Slovenia
5. International endodontic journal
An in vitro comparison of irrigation using photon-initiated photoacoustic streaming, ultrasonic, sonic and needle techniques in removing calcium hydroxide
H. Aslan M. Akcay I. D. Capar G. Saygili T. Gok & H. Ertas
Department of Endodontics, Faculty of Dentistry, Ataturk University, Erzurum;
Department of Pedodontics, Faculty of Dentistry, Izmir Katip Celebi University,Izmir; and Department of Endodontics, Faculty of Dentistry, Izmir Katip Celebi University, Izmir, Turkey
