כאבים והפרעות בתפקוד מפרק הלסת (Temporomandibular Disorders – TMD) הם מהבעיות השכיחות ביותר בתחום כירורגיית פה, פנים ולסתות. מטופלים רבים מתלוננים על כאבים באזור המפרק, הגבלה בפתיחת הפה, קולות נקישה או חריקות, ולעיתים אף קושי באכילה ובתפקוד היומיומי. שכיחות ההפרעות במפרק הלסת באוכלוסייה גבוהה יחסית, והן נפוצות יותר בנשים בגילי 20–40 [1-3]. בשנים האחרונות חלה התקדמות ניכרת בטיפולים הזעיר־פולשניים למפרק הלסת, וביניהם הזרקות
PRP – Platelet Rich Plasma, כלומר פלזמה עשירה בטסיות דם.
PRP הוא חומר ביולוגי אוטולוגי המופק מדמו של המטופל עצמו לאחר תהליך סרכוז (centrifugation), אשר מרכז טסיות דם וגורמי גדילה בריכוז גבוה [2,3]. גורמים אלו משתתפים בתהליכי ריפוי, הפחתת דלקת ושיקום הרקמות. השימוש ב-PRP הפך נפוץ בתחומים שונים ברפואה האורתופדית והרפואה הספורטיבית, ובשנים האחרונות נכנס גם לטיפול בהפרעות מפרק הלסת [2].
מפרק הלסת הוא אחד המפרקים המורכבים בגוף האדם. הוא כולל דיסק סחוסי, משטחי סחוס, נוזל סינוביאלי ומערכת שרירים ורצועות עדינה. תפקיד הנוזל הסינוביאלי הוא להפחית חיכוך, לספוג זעזועים ולהזין את הסחוס המפרקי [1]. במצבים של דלקת מפרקית, שחיקה ניוונית (Osteoarthritis) או הפרעות במנח הדיסק, מתפתחת תגובה דלקתית הכוללת עלייה בציטוקינים דלקתיים, פגיעה בסחוס וירידה באיכות הנוזל הסינוביאלי [1–3]. תהליכים אלו מובילים לכאב, רעשים במפרק והגבלה בתנועת הלסת.
הטיפול הראשוני בהפרעות מפרק הלסת הוא לרוב שמרני וכולל שינוי הרגלים, פיזיותרפיה, סד לילה, תרופות אנטי־דלקתיות ולעיתים טיפולים התנהגותיים. כאשר טיפולים אלו אינם מביאים להקלה מספקת, אפשר לשקול טיפולים זעיר־פולשניים כגון שטיפת מפרק (arthrocentesis), הזרקת חומצה היאלורונית או הזרקות PRP [1–3].
מטרת הזרקות PRP היא ליצור סביבה ביולוגית המעודדת ריפוי ושיקום מקומי. הטסיות המצויות ב-PRP משחררות גורמי גדילה חשובים כגון PDGF, TGF-β, VEGF ו-EGF, אשר מעודדים רגנרציה של רקמות, יצירת כלי דם חדשים, שיפור מטבוליזם של הסחוס והפחתת תהליכים דלקתיים [2,3]. נוסף על כך, נמצא כי PRP עשוי לעודד ייצור חומצה היאלורונית טבעית במפרק ולשפר את איכות הנוזל הסינוביאלי [2].
הטיפול עצמו מבוצע במרפאה בהליך קצר יחסית. תחילה נלקחת דגימת דם ורידית מהמטופל. הדם עובר סרכוז במכשיר ייעודי המפריד את שכבת הפלזמה העשירה בטסיות משאר מרכיבי הדם [2,3]. לאחר חיטוי אזור מפרק הלסת מוזרק ה-PRP (תמונה 1) ישירות לחלל המפרק, לרוב בהנחיה אנטומית ולעיתים תחת הנחיית אולטרסאונד (תמונה 2-3). במקרים מסוימים משלבים שטיפת מפרק טרם ההזרקה
(תמונה 2). מרבית המטופלים משתחררים מייד לאחר הפעולה וחוזרים לתפקוד רגיל תוך זמן קצר.
בספרות המקצועית הצטברו בשנים האחרונות עדויות מעודדות לגבי יעילות הטיפול. סקירה נרחבת משנת 2019 הראתה כי PRP עשוי להפחית כאב, לשפר פתיחת פה ולהפחית רעשים מפרקיים במטופלים עם מחלה מפרק ניוונית (osteoarthritis או internal derangement) של מפרק הלסת [2]. נוסף על כך, סקירה שיטתית משנת 2023 מצאה כי ברוב המחקרים הזרקות PRP לאחר arthrocentesis הביאו לשיפור ניכר בכאב ובטווח פתיחת הפה, עם השפעה שנמשכה עד 12 חודשים לאחר הטיפול [3].
במספר מחקרים נמצא כי PRP היה יעיל יותר מהזרקת saline או Ringer’s lactate מבחינת הפחתת כאב ושיפור טווח פתיחת הפה [3]. כמו־כן, חלק מהמחקרים הראו כי PRP עשוי להביא לשיפור ארוך־טווח גם בהשוואה לחומצה היאלורונית [3]. עם־זאת, קיימת שונות רבה בין המחקרים מבחינת שיטת הכנת ה-PRP, מספר ההזרקות, נפח ההזרקה ומשך המעקב, ולכן קשה להגיע למסקנות חד־משמעיות [2, 3].
מחקר קליני מבוקר עדכני משנת 2024, אשר השווה הזרקות PRP לחומצה היאלורונית במטופלים עם TMD, מצא כי חומצה היאלורונית הביאה לשיפור ניכר יותר במוביליות המנדיבולה בטווח הקצר, בעיקר בפתיחת הפה ובפרוטרוזיה [1]. החוקרים הסבירו כי בעוד PRP מתמקד בעיקר בהפחתת דלקת ועידוד תהליכי ריפוי ביולוגיים, חומצה היאלורונית מספקת אפקט סיכוך (lubrication) מיידי ויעיל יותר למפרק [1]. לכן, כיום אי אפשר לקבוע באופן חד־משמעי כי PRP עדיף על חומצה היאלורונית בכל המצבים הקליניים.
למרות זאת, קיימת הסכמה רחבה כי PRP הוא טיפול בטוח יחסית, בעל שיעור סיבוכים נמוך מאוד, בעיקר משום שמדובר בחומר אוטולוגי המופק מדמו של המטופל עצמו [2,3]. תופעות הלוואי קלות בדרך־כלל וחולפות, וכוללות רגישות מקומית, כאב זמני או נפיחות קלה באזור ההזרקה.
הטיפול מתאים בעיקר למטופלים הסובלים מכאבי מפרק כרוניים, שינויים ניווניים במפרק, הגבלה בפתיחת הפה או כישלון של טיפולים שמרניים כגון סד לילה, פיזיותרפיה ותרופות אנטי־דלקתיות [1–3]. במקרים מתקדמים יותר, PRP עשוי להוות חלק מארסנל טיפולי רחב יותר הכולל גם שטיפות מפרק, ארתרוסקופיה ולעיתים ניתוחי מפרק מורכבים.
מעבר להפחתת הכאב, אחד המדדים החשובים להצלחת הטיפול הוא שיפור בטווח פתיחת הפה. מטופלים רבים מדווחים על שיפור ניכר בתפקוד היום־יומי, ירידה בכאב בזמן אכילה ושיפור באיכות החיים [2,3].
תמונה 4 – לפני ואחרי: שיפור בפתיחת הפה
לסיכום, הזרקות PRP למפרק הלסת מהוות גישה ביולוגית חדשנית ומבטיחה לטיפול בהפרעות מפרק הלסת. אף שהספרות עדיין מתפתחת וקיימים הבדלים בין פרוטוקולי הטיפול השונים, מחקרים רבים מצביעים על פוטנציאל ניכר בהפחתת כאב, שיפור תפקוד המפרק והגדלת טווח התנועה [2,3]. עם־זאת, יש צורך במחקרים נוספים ובפרוטוקולים אחידים על־מנת להגדיר בצורה מדויקת יותר את מקומו של הטיפול ביחס לטיפולים אחרים כגון חומצה היאלורונית [1]. בשילוב אבחון נכון והתאמת טיפול אישית, PRP עשוי להוות פתרון יעיל ובטוח בעבור מטופלים רבים הסובלים מהפרעות TMJ כרוניות.
- Chęciński M, Chlubek D, Sikora M. Effects of Hyaluronic Acid (HA) and Platelet-Rich Plasma (PRP) on Mandibular Mobility in Temporomandibular Joint Disorders: A Controlled Clinical Trial. Biomolecules. 2024;14:1216.
- Zotti F, Albanese M, Rodella LF, Nocini PF. Platelet-Rich Plasma in Treatment of Temporomandibular Joint Dysfunctions: Narrative Review. International Journal of Molecular Sciences. 2019;20:277.
- Haddad C, Zoghbi A, El Skaff E, Touma J. Platelet-rich plasma injections for the treatment of temporomandibular joint disorders: A systematic review. Journal of Oral Rehabilitation. 2023;50:1330–1339.
